הסוביניון בלאן המהפכני ביותר בעולם היין המודרני חוגג ארבעים שנה: היין עדיין נפלא

יקב Cloudy Bay ממרלבורו ניו-זילנד חוגג ארבעים שנה. פוסט על מסע של תשוקה, אמונה, מיתוג אמיץ ואקזיט חריג. מסע דרמטי ששינה את עולם היין המודרני.

ב-1985, יקב קטן ואלמוני במרלבורו (Marlborough) שבניו זילנד, גרם לאירופה להסתכל אחרת על עולם היין. מתוך ערפל הבוקר של Cloudy Bay, מפרץ רחב ידיים שנמצא בחלק הצפוני ביותר של האי הדרומי, נולד סוביניון בלאן חדש, כזה שלא היה מוכר עד כה. גרסה חדשה ודרמטית של אותו זן מוכר. טרואר אחר לגמרי. יין שבמקום ללחוש, כמו שסוביניון בלאן נוהג מטבעו לעשות, צעק. זו לא הייתה רק ארומה של פסיפלורה ושמיר פראי, אלא הכרזה: יין יכול להיות חושני ומדויק, מיידי אך אלגנטי, פופולרי ועדיין אצילי. המהפכה של סוביניון בלאן ממרלבורו, ניו זילנד – שהחלה עם הבציר הראשון של Cloudy Bay ב-1985 – נחשבת לאחת הדרמטיות בעולם היין המודרני. לא רק שהציבה את ניו זילנד על מפת היין העולמית כמעט בן לילה, אלא שהיא גם שינתה את סגנון היינות הלבנים שצרכנים חיפשו, ואולי גם את הדרך שבה חשבו על יין לבן. הפוסט הפעם הוא על Cloudy Bay, אולי הידוע ביותר ביקבי ניו-זילנד, שחגג השנה ארבעים שנה להקמתו ולהופעתו של סגנון חדש לגמרי של סוביניון בלאן; סגנון שהגדיר מחדש את שוק היין הלבן בעולם כולו.

שני סגנונות של יין לבן היו קיימים עד לאותו בוקר ב-1985. זה של השרדונה עם עץ שהיה מקובל מאד בבורגון ובקליפורניה וזה של הסוביניון בלאן המאופק שהגיע בעיקר מ-Sancerre ו-Pouilly-Fumé שבעמק הלואר; ולעיתים גם זה ששימש כמרכיב משני בבלנד בורדולזי עם סמיון. הבציר הראשון של Cloudy Bay הציג לעולם משהו אחר לגמרי. סוביניון בלאן בהיר מאד ורענן להפליא, ארומה מתפוצצת של פסיפולורה, ליים ופלפל ירוק, חומציות עזה, ומרקם חד ומדוייק; חוויה חושית שלא דמתה לשום חווית יין שהיתה באותו זמן. והיה גם הענין עם ניו זילנד. עד אז, עד הופעתו של הבציר הראשון של Cloudy Bay, ניו זילנד כמעט שלא הופיעה בשיח היין העולמי. היין החדש והשונה הזה, הביא לכך שתוך חמש שנים, הסוביניון בלאן שלהם נמכר היטב ביותר מ-30 מדינות. ניו זילנד הפכה למותג עולמי ביין, שם נרדף לרעננות, חדשנות והגדרה מחדש של קונספט העולם החדש. סוביניון בלאן הפך מזן משני לסופרסטאר והביקוש ליין לבן חווה עליה חסרת תקדים. מרלבורו הפכה לאיזור יין ידוע ומבוקש. ההצלחה של Cloudy Bay לא הייתה רק תוצאה של יין יוצא דופן, אלא גם של מהלך מיתוגי, עיצובי ושיווקי, מוקפד ופורץ דרך שביסס את היקב כאייקון בינלאומי כמעט מרגע ההשקה. תיכף נדבר גם על זה.

תחילת הסיפור, כמו בכל סיפור של יזמות, הוא בתשוקה מהולה בחוסר תקציב; זה הולך מצויין ביחד. הסיפור מתחיל ב-1983 כשלדייויד הונן (David Hohnen), יינן אוסטרלי מאזור Margaret River, פשוט נפלה הלסת מבקבוק של סוביניון בלאן שיינן מאזור מרלבורו בניו זילנד השאיר לו ממש במקרה. זה לא היה הסוביניון בלאן שהכיר, אפילו לא קרוב. מיד לאחר מכן, התחיל לחפש את המקור בקדחתנות, טס תדיר למרלבורו ותר אחרי מורדות הגבעות החומות-קייציות. אזור מרלבורו נמצא בצפון האי הדרומי, במקום מישורי בו השמש זורחת הכי הרבה ימים בשנה והוא כיום מהווה את אזור היין הגדול ביותר בניו-זילנד. אז, עדיין לא עשו שם יין רציני. ל-Cloudy Bay שני שמות (יחד עם Te Koko-o-Kupe) והוא מפורסם בלגונה ובנופים של פסגות מיוערות. "כן, זה כנראה המקום", חשב. התכנית הראשונית היתה 'להיות על הקו' בין Margaret River באוסטרליה ל-Cloudy Bay בניו זילנד (בערך כמו טיסה מתל-אביב לניו-יורק), אבל זו השתנתה מהר. עם תשוקה והתלהבות, הצליח לשכנע את אחיו מארק ואת שותפו העסקי, Simon Fraser, להלוות לו מליון דולר ניו זילנדי בריבית לא-הגיונית של 23.5%. דייויד קנה אדמה, בנה יקב, ושיכנע את קווין ג'אד (Kevin Judd), יינן מצויין שהכיר באוסטרליה, להצטרף ולהוביל את הייצור; יקב Cloudy Bay נולד. הבציר הראשון, ב-1985, היה של 40 טון פרי שנרכש מאותו איזור ושהובל לאוסטרליה, לעבודת ייננות ביקב Gisborne Peak, היקב שקווין עבד בו. כבר מההתחלה, Cloudy Bay הגדיר סוג חדש של סוביניון בלאן, כזה שמוצף בפירות טרופיים, חמיצות חדה, דיוק וקצת עוקצנות בסיום. היקב היה עקבי באיכויות הפרי והיין, זכה בכל הפרסים האפשריים, אימץ אסטרטגיה שיווקית אגרסיבית באירופה ובארה"ב וב-1990, בית השמפניה, Veuve Clicqout, הביע התעניינות ונכנס כמשקיע ב-Cloudy Bay, אחרי שרכש את היקב הסמוך, Widow's Block (שנקרא כמחווה על שמה של האלמנה Clicqout), שכיום מהווה מקור מצויין לפרי של Cloudy Bay. השותפות המצויינת הזו הביאה ב-2003 לאקזיט עבור Cloudy Bay כשתאגיד היוקרה LVMH, החברה שמחזיקה ב-Veuve Clicqout, רכש את הפעילות במלואה והפך להיות הבעלים של היקב, מקפיד מאד שלא להתערב באופי המיוחד של היקב ממרלבורו. ב-2014 היקב התרחב גם לאיזור Central Otago, שם גם נולד יין הפינו נואר המרשים, הכהה והמרוכז, Te Wāhi.

ארבעים שנה קדימה, וכמעט ללא שינוי. אותו סוביניון בלאן, טעים להפליא, עדיין יין הדגל, והיקב מייצר כ-720,000 בקבוקים לשנה (בערך כמו יקב מוני אצלנו). 65% מהם סוביניון בלאן, 5% נוספים מוקדשים ל-Te Koko, סוביניון בלאן עם עץ, שתסס עם שמרי בר והתיישן בחביות. יין שנולד מתוך רצון לשבור את הציפיות מהסגנון המרלבורי. לא יין צעיר, מוחצן ופרי טרופי, אלא גרסה עמוקה, מעודנת ואירופאית יותר בסגנונה; מין סוביניון בלאן של מחשבה שניה שמעודד אותך לגלות את המורכבות עם כל סיבוב של הכוס.

30% הם היינות האחרים, פינו נואר (Te Wāhi), שרדונה וסדרת המבעבעים Pelorus שאני אוהב כל כך. את יינות Cloudy Bay מייבאים לישראל אספיריט ואלו ניתנים להשגה ברוב חנויות היין (ברמת מחיר של סביב 150 שקלים לבקבוק).

כש-Cloudy Bay נולד, היה ברור שהוא לא מכוון לשוק המקומי. הסוביניון בלאן החדשני, אולי מהפכני לזמנו, היה גדול על מידותיה של ניו זילנד ונדרשו אסטרטגיה שיווקית שונה וחשיבה מיתוגית אחרת לגמרי. היקב בנה עצמו כחלק מחזון שלם של premium lifestyle; לא כיין מדף 'רגיל', אלא כסמל לאורח חיים. אלגנטי, עולמי, חדשני, אך לא מנוכר. שונה מאד מהגישה השמרנית המקובלת באירופה שבה 'הכרם מדבר בשם עצמו'. שם היקב היה גאוגרפי אמיתי, עם קצת נגיעות של טבע ותחושת הרפתקנות. היקב כיוון מראש לקהל יעד של סומליירים בניו-יורק, אוהבי יין בלונדון וכותבי יין בציריך, ולא דווקא ללקוחות המקומיים בניו זילנד. אסטרטגיה שהמיקוד שלה באליטה העולמית תרמה בוודאי להפיכתו ליקב קונספטואלי ויוקרתי ולמותג שמסקרן עוד לפני שטועמים את היין. והכי חשוב, הוא לא היה יין יקר. העיצוב היה חלוצי לזמנו, מינימלי ואלגנטי. תוויות עם אווירה ולא עם עומס ידע, ובמקום פרטים על הכרמים, בציר ושנה, היקב הציג איור נוף מינימלסטי של רכסי מרלבורו בערפל. מהלך פורץ דרך בשנות השמונים שאז רוב תוויות היין היו עמוסות טקסט. וגם הטיפוגרפיה נבחרה להיות נקייה, דקיקה, רגועה ואוורירית. הבקבוק עצמו העביר מסרים של מינימליזם פונקציונלי עם דגש על היין, ולא על יוקרה מוגזמת. ההפצה הוגבלה לשווקים נבחרים, מסעדות בוטיק, מלונות מובילים וחנויות יין מתמחות; ממש יין שלא היה פשוט להשיג ושיצר באזז דרך מחסור ולא דרך קמפיין יקר. לאורך כל הדרך הקפידו ב-Cloudy Bay על אירועי טעימה לעיתונאים וכותבי יין משפיעים, תמיד היו נוכחים באירועי טעימות עיוורות יוקרתיים והיקב הפך לויראלי, הרבה לפני שהמילה הזו היתה שייכת לעולם השיווק. פייסבוק נוסדה רק כמעט עשרים שנים מאוחר יותר, ב-2004, ו-YouTube רק ב-2005. זה לא היה עוד יקב. זה היה משהו אחר לגמרי, מקורי, חלוצי ומבטיח.

עם הזמן התקבע תהליך העשייה של הסוביניון בלאן וכבר שנים שאינו משתנה כמעט. תהליך מוקפד מאוד, שנשען על עקרונות של טוהר, עדינות, רעננות והתערבות מינימלית. אין כאן רצון "לעצב" את היין לפי רצון וחזון היינן, אלא בעיקר להתמקד בייחוד של הפרי המקומי ולייצר יין שמבטא עוצמה ארומטית, רעננות מוחלטת ודיוק סגנוני כמעט כירורגי. היין הוא בלנד שנעשה מחלקות רבות של סוביניון בלאן שנמצאות בשלושה אזורים של מרלבורו, שלכל אחד תרומה ייחודית: Wairau (ארומות טרופיות), Awatere (חמיצות גבוהה יותר ומינרליות) וחלקות מהעמקים הדרומים יותר (Southern Valleys) שמעניקות את המבנה ואת עושר הפרי. הבציר נערך לאורך כמה שבועות באביב וכדי לשמור על איזון בין בשלות לחומציות טבעית, כל חלקה נבצרת בשיאה. אחרי מעיכה עדינה, הענבים שוהים קצת בטמפרטורה קרה; השרייה קצרה קרה שתורמת למיצוי תרכובות ארומטיות (פיראזינים למשל) שהן הבסיס לניחוחות הפסיפלורה, האספרגוס והעשב הירוק שאנו מזהים ביין. רוב היין עובר תסיסה בשמרים מתורבתים שמחמיאים לזן ובחלק קטן נעשה שימוש גם בשמרים טבעיים כדי להוסיף מורכבות. היינות שוהים למשך מספר שבועות על השמרים כדי להוסיף מרקם עדין ותחושת עומק, ולרוב אין צורך בתסיסה מלולקטית כי דווקא מעוניינים כאן בחומציות חדה וטבעית. לאחר התסיסה, יינני Cloudy Bay טועמים עשרות חלקות ומרכיבים את הבלנד הסופי כשפונקצית המטרה כאן היא הרמוניה בין עוצמה, חמיצות, פרחוניות ומרקם חלק. יין בצבע ירקרק בהיר, עם עננה של ליים, אשכוליות, גויאבות וריח של עשב טרי אחרי ממטרות. יין עם חומציות גבוהה, גוף קל עד בינוני וסיומת רעננה. יין נהדר עם הרמוניה מדוייקת בין בשלות לחומציות. אין כאן עץ, אין תסיסה מלולאקטית, ובעיקר, יש כאן עוצמה ורעננות.

עד הופעתו של הבציר הראשון של Cloudy Bay, ניו זילנד כמעט שלא הופיעה בשיח היין העולמי. היין החדש והשונה הזה, הביא לכך שתוך פחות מעשר שנים, ניו זילנד הפכה למותג עולמי ביין, שם נרדף לרעננות, חדשנות והגדרה מחדש של קונספט העולם החדש. עם ההצלחה הגיעו גם יקבים נוספים, טובים, שיודעים היטב לתרגם את האיזור הנהדר הזה ליינות נפלאים. Felton Road, שהוקם ב-1991 ב-Central Otago, מתמקד בפינו נואר, שרדונה וריזלינג, חלוץ ביודינמי אמיתי שהפינו נואר הנהדר שלו מתיישן נפלא. Dog Point, גם הוא ממרלבורו, שהוקם ב-2002 על ידי צוות ייננים שהיו קודם ב-Cloudy Bay. גם הוא מתמחה בסוביניון בלאן עם גישה אורגנית ושהשימוש שלהם בעץ, ביין מורכב ומצויין, עם גוף מלא, שנקרא Section 94, היה הטריגר לכך ש-Cloudy Bay חשבו גם כן לעשות סוביניון בלאן שתסס והתיישן בעץ. וכמובן Greywacke שהוקם ב-2009 על ידי אותו קווין ג'אד (Kevin Judd), שהצטרף לצוות ההקמה של Cloudy Bay כיינן מייסד. וגם הוא עושה סוביניון בלאן, ריזלינג ופינו נואר נהדר, דומה מאד לזה של Cloudy Bay.

מהפכת Cloudy Bay לא הייתה רק תוצאה של קרקע נפלאה, פרי עסיסי ומזג אוויר קריר, אלא גם של תפיסת עולם חדשה. במקום לספר סיפור של עבר וייחוס, היא סיפרה סיפור של עכשיו, של חיך עולמי חדש שצמא לרעננות ולאמת מסוג אחר. כדאי לכם מאד. ■

על התמונה שבראש העמוד: כרמי סוביניון בלאן, מפרץ Cloudy Bay, מרלבורו (Marlborough), ניו זילנד.

תודה רבה לנוגה שמילוביץ מאספיריט, שממנה למדתי שיינות Cloudy Bay מיובאים תדיר לישראל ושנהניתי מאד להקשיב לה.

למחשבות נוספות של דויד אמזלג ראו www.winethoughts.blog