שחר לנדמן | יינן ראשי, יקב הרי גליל

ואיפה תהיה בעוד חמש שנים? "ביקב הרי גליל, ברור. יש כל כך הרבה ללמוד ולעשות. הוא צריך להיות היקב הטוב בישראל."

פוסט שעולה כחלק מפרוייקט הייננים המבטיחים של ישראל 2026 של מחשבות יין.

אישי: בן 38, נשוי+2, גר בקיבוץ עמיעד (כחצי שעה נסיעה מהיקב)

השכלה: תואר ראשון בלימודי יין וכרם בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת פירנצה ו-MBA במנהל עסקים וקיימות בבית הספר הבינלאומי למנהל עסקים של אוניברסיטת חיפה

חוץ מיין: כדורעף וטניס

הראשון שהאמין בי: איציק וולף מיקב מדבר

יין ישראלי שאינו מהיקב שלך: כרם שבו אדום של גבי סדן וסוביניון בלאן, מסדרת נווה מדבר, של רמת נגב

קיצור תולדות

שחר גדל ברעננה ולא ממש נפגש מקרוב עם יין עד אחרי הצבא. בשלב כלשהו הצטרף לצוות המכירות של יקב רמת הגולן במרכז הארץ. תפקידו היה לייצג את היקב מול מסעדות, חנויות ורשתות שיווק, להציג ולמכור את היינות שאחר כך הכין בעצמו (למשל, גמלא סנג'ובזה) וכנראה שהיה טוב בזה. וכמו כל איש מכירות ששקוע בעבודה רוב היום, השחיקה היתה גדולה והמחשבות על עתידו הטרידו לא מעט. מצד אחד, תחום היין קסם לו. מצד שני, רצה כבר הרבה זמן ללמוד אילוף כלבי נחיה; לא תחומים קרובים כל כך. ההחלטה היתה לבסוף על תחום היין וב-2009 הלך לעבוד כמה חודשים אצל צינה אבידן ביקב אבידן. במקביל למד באופן פרטי כימיה כללית ואיטלקית כהכנה ללימודים באיטליה, וב-2011 התחיל ללמוד בחוג ליין וכרם של הפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת פירנצה. למי שמכיר, הפקולטה נמצאת בפארק המרכזי של העיר ושימשה כבנין המפקדה של מוסוליני. תקופה נפלאה של שלוש שנים עם הספק מרשים של שלושה סטאז'ים תוך כדי. הראשון היה ב-G.D. VAJRA בברולו. יקב מפורסם שמשלב מסורת עמוקה עם רגישות מודרנית לביטוי טרואר. השני היה ב-ColleMassari, באיזור Maremma שבדרום טוסקנה, בין מונטאלצ'ינו (Montalcino) לבולגרי (Bolgheri). שם למד לעשות סנג'ובזה עם שפיץ של זנים מקומיים. ותוך כדי כתיבת התזה הלך לעבוד ביקב Podere 414, יקב משפחתי קטן ומוערך באותו איזור שהקים מאוריציו קסטלי (Maurizio Castelli), שביקש להקים אחוזה חקלאית אינטגרטיבית המבוססת על כבוד לאיזור. כיום מנהל את היקב בנו, סימונה קסטלי (Simone Castelli), והכרמים נטועים בעיקר בסנג’ובזה לצד זנים מקומיים כמו צ’ילייג’ולו (Ciliegiolo), קולורינו (Colorino) ואליקנטה (Alicante). שחר עבד שם שנה שלמה. מחזור יין שלם. עבודה קשה, כמעט ללא חברה, עם אינטרנט מקרטע בבית ("הייתי מוריד סדרות בקפה כי בבית זה לא עבד") ועם פיאט פונטו שגם היא קרטעה ושבקה חיים באיזשהו שלב.

הלימודים כבר הסתיימו וגם שנת העבודה אצל Castelli עמדה להסתיים. ואז, שיחת טלפון מאיציק וולף, הבעלים של יקב מדבר. איציק בטוסקנה ורוצה לדבר. ארוחת ערב עם שלי ואיציק וולף. איציק מציע לשחר להיות היינן הראשי של יקב מדבר במקום מיטל דמרי שעברה אז לכרמל לצוות של ליאור לקסר, אז היינן הראשי של היקב (וכיום מנכ"ל ויינן ראשי של יקב ירושלים), היום היא בתבור, בצוות של אור נדבך, היינן הראשי של היקב. החשבון לארוחה כוסה כבר על ידי סימונה קסטלי, שמפרגן, שחר מסכים, ועובר, עדיין כרווק, מטוסקנה לערד. בפעם הראשונה תפקיד כה משמעותי בתחום היין ("ההזדמנות שקיבלתי שם שינתה לי לגמרי את החיים"). בפעם הראשונה אחריות מקצה לקצה על 60,000 בקבוקים בשנה ובפעם הראשונה גם נדרש לבנות חזון ואסטרטגיה ליקב ולעבוד על תכנית המימוש שלהם לצד תקציב ושיווק. הכרמים היו אז בחוות רמון ואצל ערן רז ביקב ננה. "לעשות יין במדבר זו חוויה שלא דומה לשום דבר אחר ולכרמים במדבר חוקים משלהם." חוויה ראשונה בהבנה מעמיקה של טרואר ישראלי, ובין יתר הדברים ששחר זוכר היטב מהתקופה המעצבת ההיא זה את הפינו נואר, שהיה רעיון של מיטל; פינו נואר מהמדבר ("והמדבר לא מרחם על זנים אדומים עם הבשלות פנוליות מוקדמות"). "זו היתה תקופה נהדרת עם הרבה דברים שצריך להבין וללמוד בעצמך, לבדך." שחר נזכר. בחורף 2017, במקביל לתפקידו ביקב מדבר, שחר נוסע לשלושה חודשים לבציר ביקב Oyster Bay במרלבורו, ניו-זילנד. "פעם ראשונה שאני פוגש גודל כזה של יקב. עד אז, היקב הגדול ביותר שעבדתי בו עשה 500 טון לבציר. הבציר בניו-זילנד היה של 12,000 טון. שיעור בפרספקטיבה והתמודדות עמה."

וכשהחליט שהגיע הזמן לשפר את ארגז הכלים שלו ולהתנסות במשהו רחב יותר, עבר שחר ליקב רמת הגולן, כיינן בצוות של ויקטור שונפלד, היינן הראשי של היקב. "כנראה המקום האולטימטיבי בישראל לרכוש ארגז כלים כזה." קצת כמו מעבר מסטארטאפ לקורפורייט טוב ומצליח. בציר 2019 היה הראשון שעשה. ובשבע השנים שעבד שם היה אחראי, בין היתר, על יקב המיקרו-ויניפיקציה, המעבדה המחקרית המשפיעה ביותר בתעשיה בישראל ויקב לכל דבר ועניין, הרבה עבודה צמודה עם כורמים, עבודה על זנים שונים, טכניקות עשייה שונות ומספר רב של תסיסות במקביל. כיינן בצוות הייננים היה שחר אחראי על הקברנה פרנק, גמלא סנג'ובזה, יינות המרלו מכל הסדרות (מסדרת גולן ועד לכרמים היחידנים), רום 2019, מוסקטו, הר חרמון לבן ועוד. "זהו בית ספר ענק ליין, יקב למופת וברמה הגבוהה ביותר, עם צוות ייננים מקצוען, עם התנהלות מנומקת עד לפרט הקטן ביותר, עם אחריות רבה שהעניקה לי רבות וכמובן שעם טלי סנדובסקי, ייננית בכירה ביקב, שלמדתי ממנה כל כך הרבה."

ומהחודש שעבר, שחר הוא היינן הראשי של יקב הרי גליל, בקיבוץ יראון. יקב שמתרכז בגליל העליון, ולא ברמת הגולן, ושמייצר כמליון בקבוקים לשנה. היקב הראשון בישראל שחלק מהאסטרטגיה הרשמית שלו היא קידום חזון הבר־קיימא כדרך חיים ביקב, בכרמים ובסביבה החברתית. מרגש מאד.

עתיד

ואיפה תהיה בעוד חמש שנים? "ביקב הרי גליל, ברור. יש כל כך הרבה ללמוד ולעשות. הוא צריך להיות היקב הטוב בישראל."  ■

לדף המרכזי של פרוייקט הייננים המבטיחים של ישראל.

למחשבות נוספות של דויד אמזלג ולקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ראו www.winethoughts.blog