אדר בן שלוש | יינן, יקב סוסון ים

"אתה עובד הרבה, לעיתים קשה, ובסוף אתה עושה יין שאנשים בוחרים לשתות. אנשים שאולי לא תפגוש, אבל היין שלך גורם להם להיות שמחים והופך לחלק מהחוויות שלהם. ואתה שם."

פוסט שעולה כחלק מפרוייקט הייננים המבטיחים של ישראל 2026 של מחשבות יין.

אישי: בן 33, נשוי+2, גר במבשרת ציון (כחצי שעה נסיעה מהיקב)

השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים מהמכללה למנהל ותואר שני בגידול כרם וייננות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

חוץ מיין: צלילה

הראשון שהאמין בי: רבקה, אשתי, שדחפה אותי לעשות את הצעד הראשון, וכמובן זאב דוניה

יין ישראלי שאינו מהיקב שלך: בלאק טוליפ של יקב טוליפ ו-2T של יקב רמת הגולן

קיצור תולדות

ילדות ובגרות היו במושב שורש ויין תמיד היה במשפחה. סבא שניהל את השיווק של כרמל מזרחי בלונדון, ערבי יין שהמשפחה אירחה ובית שתמיד היה בו יין על השולחן, וגם שיחות על יין. באופן טבעי ממש, הוא ואביו למדו יחד Level 2 ו-Level 3 ב-WSET. העבודה הראשונה שלו היתה בכרמים של כרמל מזרחי במוצא. אחר כך, כשעוד היה סטודנט למנהל עסקים וממש לא היה ברור איך מנהל עסקים הוא חלק מהמשוואה, עבד ביקב קסטל. שם היה מארח במרכז המבקרים, ביד השמונה, ואחר כך אחראי לקוחות פרטיים מחוץ לישראל. ואז הגיעה הקורונה וכבר לא הגיעו מבקרים למרכז המבקרים ואדר חשב על לימודי ניהול מוצרי יוקרה בשוויץ. ואותה משוואה היתה רחוקה, עדיין, מלהיות מסודרת; גם כי קשה להחליט וגם כי החלטה כזו נדרשת למעט תעוזה ואולי גם אומץ. ובקסטל, במקום להוציאו לחל"ת החליטו שעדיף שיהיה חלק מצוות הכרם. ימים שלמים של עבודה אינדבידואלית בזמירות, נטיעות, הקמת גדרות וכנות והרבה פודקאסטים ששמע באזניות. "שמעתי שיש מסלול טוב של לימודי יין בפקולטה לחקלאות ברחובות ובאותו יום התקשרתי", ואחרי ראיון, התקבל. רבקה, אשתו, שראתה עד כמה הוא אוהב יין, עזרה מעט למשוואה והשלימה את מידת התעוזה והאומץ שהיו אולי חסרים ונדמה שאותה משוואה התחילה כעת לקבל צורה. כעת היה, תוך כדי העבודה בקסטל, תלמיד תואר שני במחזור השלישי (והאחרון) של התכנית הדו-שנתית הזו. היו החיים המקצועיים בקסטל, והיו אלה שלמד באוניברסיטה; ושני אלה לא תמיד היו דומים ולפעמים גם לא קרובים. ובפעם הראשונה הרגיש שהוא מרוצה מאד מחייו המקצועיים. ואז שמע במקרה שצריך יינן בסוסון ים, וביולי 2021 התחיל לעבוד שם עם זאב דוניה, הבעלים והיינן הראשי של היקב, ואת התקופה הזו אינו שוכח. זו היתה תקופת הריסוסים ורגע לפני שהבציר מתחיל. "הרגשתי שאני מתמלא בעשייה משמעותית, מגיע בערב הביתה, מתקלח וכל השחור יורד והסיפוק, כזה שלא הכרתי עדיין, עצום."

יש יקבים שמספרים סיפור דרך טרואר, ויש כאלה שמספרים סיפור דרך זנים. יקב סוסון ים מספר סיפור דרך אופי. בתוך הנוף המסודר לעיתים של תעשיית היין הישראלית, סוסון ים תמיד נדמה כמי שמסרב להתיישר לפי קו. הבחירה בזנים פחות שגרתיים, הנכונות להשתנות מבציר לבציר, והתחושה שהיינות נולדים מתוך דיאלוג מתמיד בין אינטואיציה לניסיון , כל אלה יוצרים זהות שהיא יותר הצהרה מאשר קטלוג. יש כאן ייננות שלא מחפשת בהכרח ללטף את החך אלא לעורר מחשבה. יינות שלעתים חורגים מהציפייה המקומית לעוצמה ומבקשים דווקא מורכבות, תבלין, ולעיתים גם מידה של חוסר נוחות שמכריחה את הטועם להאט. כמו כל יקב בעל אמירה חזקה, גם כאן לא כל בקבוק הוא קונצנזוס, אבל אולי זה העניין. סוסון ים הוא יקב קטן יחסית. כ-50,000 בקבוקים בשנה. "וכולם כאן עושים הכל, עבודה ייננית, כרמים, שיווק ולוגיסטיקה." כשהגיע ליקב, פתח חבית בפעם הראשונה. כאן היה לו מותר, מסיבות של כשרות, או נכון יותר, בשל היעדרה. אדר מספר על המודל המיוחד שנבנה עם זאב, מודל שבו שניהם עובדים על הכל ומחלקים ביניהם אחריות. "זה כמו קוקפיט", הוא אומר. "שנינו עושים הכל ומראים אחד לשני, ואני לומד המון; גם על אחריות, על דיוק וגם לקבל החלטות." את הבלנד של בלזק 2022 הוא עשה בעצמו, לראשונה. בלנד של רוסאן, שנין בלאן וסוביניון בלאן, "ומיד הלכתי לשמוע מה זאב חושב", אומר בעיניים נוצצות. "כשהתחלתי עם יין, לא נחשפתי משום מה לעמק הרון. מסע היין שלי התחיל באופן טבעי בבלנדים מגוונים של בורדו ועבר, בין היתר, כמו שלב בהתפתחות, גם לעמק הרון ולדרום צרפת. ואני חושב שאולי אפילו לא שתיתי סוסון ים לפני שהגעתי לכאן. ואז טעמתי את ג'יימס (שנין בלאן), עוז (סנסו, גרנאש, ומעט קברנה סוביניון ופטיט סירה), קפקא (פטיט סירה, מורבדר וקצת גרנאש, למי שמכיר את ה-case study המפלצתי הזה) ועוד רבים אחרים, ועולם רחב שלא הכרתי, עולם שאיננו מיינסטרים (לפחות אצלנו), הפך לעולמי: זנים שלא הכרתי (= קונואז', למשל), בלנדים 'פחות הגיוניים' (= קברנה סוביניון וסנסו, שכעת, אחרי שנים, נראה הגיוני הרבה יותר) ופילד בלנד בבר-גיורא (אולי הראשון בישראל) הם רק כמה דוגמאות". הוא אוהב מאד את סדרת Underground, סדרה של יינות שנעשים בבציר הנוכחי ואולי ייעשו גם בבציר הבא ואולי לא. יינות שהיו בכלל אמורים להצטרף לבלנדים אחרים אבל בשל איכותם יוצאת הדופן, קיבלו תפקיד סולו בקדמת הבמה. "חלק מן הזהות כאן מתבטאת גם בעובדה שעם הטעימה, אתה יכול לזהות מיד שזהו יין של סוסון ים.", אדר מסכם.

עתיד

ואיפה תהיה בעוד חמש שנים? "בסוסון ים, ברור", הוא אומר. "יש כאן סגנון ויין שלא פוגשים בשום מקום אחר (וגם אחרי שנים אני עדיין חושב כך)". אדר הוא איש של אנשים וכזה שמעדיף קשר אישי איתם. משם הדרך להיות יינן טוב יותר נראית טבעית יותר. "אתה עובד הרבה, לעיתים קשה, ובסוף אתה עושה יין שאנשים בוחרים לשתות. אנשים שאולי לא תפגוש, אבל היין שלך גורם להם להיות שמחים והופך לחלק מהחוויות שלהם.", וזה, כך הוא אומר, "מאד מספק. איני רוצה לשנות זאת, רק להמשיך בעשייה, ללמוד, להתפתח, לדייק, להשפיע ולשמח אנשים."  ■

לדף המרכזי של פרוייקט הייננים המבטיחים של ישראל.

למחשבות נוספות של דויד אמזלג ולקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ראו www.winethoughts.blog