טנאט: זן שכדאי להכיר

קצת על הזן האדום טנאט (Tannat), שני יינות טנאט; Garzon (אורוגוואי) והטנאט היחידני של יקב תבור. וגם על פוליפנולים ובריאות ביין אדום.

יינות אדומים העשויים מזן הענבים טנאט (Tannat) הם בעלי גוון עמוק ואינטנסיבי קלאסי עם גרעין שופע של פרי שחור, משזיפים ועד דובדבן שחור וקסיס. הם גם עטופים בדרך כלל בשפע של טאנינים שיכולים לנוע בין נועזים לעדינים וגמישים, כאשר החלטות בכרם וביקב מביאות לסגנונות שונים. האיזון הוא תמיד המפתח, כמו תמיד; עם זאת, כמה מהדוגמאות הטובות ביותר משלבות לאחרונה את חלק הטאנינים של זן הענבים עם חומציות טבעית ופרי רענן ויוצרות יין עוצמתי ומהנה לשתיה.

הקליפה העבה של הטנאט מאפשרת לו לגדול באזורים רבים עם מגוון סוגי אקלים, ומעניקה ליין צבע עמוק וכהה. הטנאט נפוץ בצרפת, אורוגוואי ובארגנטינה. במאה ה-19 יובא הטנאט ממדיראן (Madiran), אפלסיון קטן בדרום-מערב צרפת שמייצר יינות טנאט גדולים, לאורוגואי, שם הוא נחשב היום לזן הלאומי והנטוע ביותר (דומה קצת לתהליך שעבר המלבק בארגנטינה).

בצרפת (Madiran AOC) הטנאט מיוצר עם טאנינים לתפארת, חומציות פירותית וצורבת, אוכמניות ושזיפים בשלים ועוצמה שאי אפשר לפספס. מסיבה זו, הוא מעורבב לעתים קרובות עם קברנה סוביניון או קברנה פרנק כדי להקל על השפעת הטאנינים. ובכל זאת, הרגלוציה באפלסיון דורשת מינימום של 60% טנאט על יינות המגיעים מ-"Madiran AOC". היינות זקוקים לזמן רב כדי להתיישן (בעץ אלון, בעיקר כדי לרכך את הטאנינים) ואז אפשר לצפות ליין קטיפתי, מלא ועם תוואי תבלינים עדין, קקאו וקצת טבק.

באורוגוואי, בעיקר בגלל תהליך חילוץ הטאנינים מהקליפות והגרעינים וריכוככם, היינות מוכנים לשתיה במסגרת זמן מוקדמת יותר משמעותית, הטאנינים חלקים יותר, פרי שחור בשל, תווים עדינים של סיגליות ותבלינים מעודנים, והיינות אלגנטיים אך חזקים. לעתים קרובות הטנאט מעורבב עם סירה, קברנה סוביניון, ולפעמים אפילו פינו נואר, והיינות לא בהכרח צריכים זמן במרתף כדי להיות טעימים. יקבים רבים שם משתמשים פחות ופחות בעץ אלון כדי לשמור על טוהר טעמי הפירות.

בחרתי שני יינות טנאט, מאלה הזמינים בישראל. האחד מאורוגוואי והשני מיקב תבור. למיטב ידיעתי רק יקב יתיר, בנוסף, מגדל כרם טנאט כחלק מהבלנד בן שבעת הזנים, הר עמשא אדום.

Garzon, Tannat, Single Vineyard, 2020, Uruguay

יין בעל צבע סגול עמוק, ותחושה קצת מרתיעה בלגימה הראשונה, שנרגעת אחרי כמה דקות בכוס. האף אלגנטי עם ניחוחות דובדבנים ותותים, שזיפים שחורים. בפה מגוון תבלינים, טבק, ליקריץ ושוקולד. זהו יין בעל גוף מלא, 14.5% אלכוהול, 12-18 חודשים בחביות עץ צרפתיות חדשות, עסיסי ורענן, עם תחושה נעימה, חומציות גבוהה וסיומת ארוכה. על פי רוב, יינות טנאט נבדלים זה מזה בדרך שבה היינן חילץ את הטאנינים מהקליפות והגרעינים וריכך את פצצת הטאנינים שיש בענב. כאן הטאנינים מורגשים ומהנים, עוצמתיים אך אינם מפריעים. ונהפוך הוא. הם תורמים לתחושה הנעימה והממושכת שיש מהיין. טנאט אורוגוואי הוא מקום נהדר להתחיל את מסע הטנאט שלכם. היין הזה צריך להיות הצעד הראשון שלכם במסע.

שתיתי את היין עם יואב שאוהב יינות עם גוף מלא ונדמה לי שזו לו הפעם הראשונה שטעם טנאט.

(22.09.2023)

איפה להשיג? בלא מעט חנויות יין מקוונות.

רמת מחיר: 1 (עד 100 שקל), 2 (150-100 שקל), 3 (200-150 שקל), 4 (300-200 שקל), 5 (מעל 300 שקל).

תבור, טנאט כרם שיפון, 2019

כרם שיפון נטוע במורדות המזרחיים של תל שיפון שברמת הגולן, בגובה 950 מטר מעל פני הים. היקב נטע את הזן הזה ב-2010-2009, הבציר הראשון היה ב-2013 והבקבוק הראשון הוצע לרכישה, אחרי התיישנות של כ-18 חודשים בחביות עץ צרפתיות ותקופה ממושכת של ריכוך טאנינים והתיישנות בבקבוק, ב-2017, כחמש שנים אחרי הבציר, תקופה שלא אופיינית כלל ביינות ישראלים. בציר 2019 הוא זה הזמין כעת לרכישה ואיני יודע אילו בצירים שוכבים כעת בחביות של יקב תבור, כמה זמן היין מתיישן ביקב לאחר הבקבוק ומהי האסטרטגיה העתידית שיש ליקב עבור הטנאט.

יין עם צבע סגול כהה ועמוק, המותיר קצה סגול בכוס ושמתפתח יפה בכוס לאורך זמן. באף, דובדבנים וחמוציות, ואדמה ועור (leather) כארומה העולה מהתיישנות היין בבקבוק. בפה, פירות שחורים בשלים וטעם עז של פטל בשל.

יין עם גוף מלא, סמיך וכבד, 14% אלכוהול (למרות שהתחושה שלי היתה שיש כאן רמת אלכוהול גבוהה יותר; אולי אני טועה), חומציות גבוהה מעט וסיומת טאנינית ארוכה שלא נרגעת מהר. יין טוב, שעבודה רבה הושקעה בהכנתו.

(18.06.2024)

איפה להשיג? יקב תבור ובלא מעט רשתות וחנויות יין.

רמת מחיר: 1 (עד 100 שקל), 2 (150-100 שקל), 3 (200-150 שקל), 4 (300-200 שקל), 5 (מעל 300 שקל).

פוליפנולים (Polyphenols), נוגדי חמצון (Antioxidants) ובריאות ביין אדום

נוגדי חמצון הן מולקולות ששומרות על הגוף מפני האפקט המזיק של חימצון. חימצון בגוף האדם הוא פעולה של מולקולת החמצן אליה גוף האדם נחשף כל יום כתוצאה מפעולות החיים הרגילות שלנו כמו : נשימה, מטבוליזם, חשיפה לסביבה, עישון, זיהום אוויר. חשיפה זו גורמת ליצירת רדיקלים חופשיים הגורמים להזדקנות, דלקות, מחלות כרוניות ואפילו סרטן.

רדיקלים חופשיים הם מולקולות מאוד ריאקטיביות, כי יש להן מספר אי-זוגי של אלקטרונים. הפעילות שלהם יכולה לפגוע בממברנת התא, ב-DNA, ועל כן איננו רוצים שרדיקלים חופשיים רבים יהיו נוכחים בגופנו. למזלנו, נוגדי החמצון שנמצאים בסביבת גופנו יכולים לתרום לרדיקל החופשי אלקטרון בודד וכך לייצב אותו ולמנוע את הנזק שהוא יכול לגרום. באופן כללי, אנחנו זקוקים לסוגים רבים של נוגדי חמצון כדי להרגיע את הרדיקלים החופשיים. פוליפנולים הם סוג של נוגדי חמצון.

ישנם אלפי סוגים של פוליפנולים בצמח. תפקידם בצמח רב ונע בין יצירת פיגמנט שיאפשר הגנה מפני קרני אולטרה סגולה או תיקון נזק פיזיקלי, לפי הצורך של הצמח. הפוליפנולים בענבים נמצאים בקליפת הענב ותהליך ייצור היין האדום מאפשר זמן מגע ארוך עם קליפת הענב והוא מכיל כמות גדולה של פוליפנולים לעומת יינות לבנים. מעבר לתרומתם בייצור היין, לפוליפנולים יש אפקט בריאותי. הפוליפנול הנלמד ביותר בענבים הוא הרזברטרול. הוא נוצר כדי להגן מפגיעה פיזיקלית או מפלישה של פתוגנים לצמח והוא נמצא בכמויות גדולות גם בבוטנים, חמוציות וקקאו. מחקרים הראו כי הרזברטרול מעכב התפתחות תאים סרטניים ועוזר במחלות קרדיווסקולריות, על ידי הורדת הכולסטרול הרע והעלאת הכולסטרול הטוב. בנוסף הרזברטרול עוזר בעיכוב אלצהיימר, עוזר באיזון האינסולין, ועוזר גם נגד מחלות דלקתיות. כמויות הרזברטרול שנדרשו כדי להשפיע על טיפול במחלות שהוזכרו הן גדולות הרבה יותר ממה שנמצא בכוס יין אדום (מן הסתם לא מומלץ לשתות עשרות רבות של כוסות יין כדי לספק את כמות הרזברטול הנדרשת לאספקטים הבריאותיים).

לטנאט יש את כמות הפוליפנולים מהגדולות ביותר שיש לזן ענבים כלשהו (יחד עם הזן האיטלקי Sagrantino); כמעט פי ארבעה מקברנה סוביניון או סירה, זנים משופעי פוליפנולים לכשעצמם. ■

מקור: טלי ברנר ו-E-food.

למחשבות נוספות של דויד אמזלג ראו www.winethoughts.blog