בוסיה: קהילת כרמים בברולו
- דויד אמזלג
- Oct 31, 2024
- 7 min read
Updated: Mar 31
קצת על יין מברולו (Barolo), על נביולו (Nebbiolo), על קהילת הכרמים בוסיה (Bussia) שב-Monforte d’Alba ועל שני יינות נפלאים של Prunotto ו-Giacomo Fenocchio.
אחד הצוותים הגדולים, המנוסים והטובים ביותר שעבדתי עמם, באחד התפקידים שעשיתי בשנים האחרונות, היה הצוות מצפון איטליה. צוות ארכיטקטים ומומחי רשתות ותשתיות תקשורת שהוביל כמה אסטרטגיות טכנולוגיות חשובות שהשפיעו על מאות מליוני אנשים בעולם. הצוות ישב ברובו ב-Ivrea, עיירה היסטורית קסומה צפונית לטורינו (Turin), במילאנו (Milan) ובאופן כללי, בפיימונטה (Piemonte). נפגשתי איתם אחת לשבועיים-שלושה, במשך כמה שנים, ויצא שבילינו זמן רב יחדיו גם בערבים, אחרי שעות העבודה, עם חשיפה נרחבת לאוכל ("לא מוסיפים פרמזן לפסטה עם פירות ים...") ולתרבות הצפון-איטלקית, תרבות שהיו גאים בה עד מאד; רוב הדברים היו חדשים עבורי ולמדתי מהם לא מעט.
במרחק של שעה-שעה וחצי מ-Ivrea, סמוך לטורינו, על דרך שעוקפת את הדרך הראשית המחברת בין Ivrea למילאנו, נמצאת העיירה אלבה (Alba), בירת איזור היין ברולו (Barolo). גם שם למדתי, והרבה. הם לא השתמשו במושגים של טרואר, בצירים, או בז'רגון מקובל של עולם היין כשדיברו על היין מברולו. הם דיברו בהערכה רבה, על 'מקום', 'חיים', 'אורך רוח', 'אנשים' ו'כבוד' והסקרנות שבי גאתה; מעולם לא חוויתי התייחסות כזו ליין וידעתי שגם כאן, אני בעיצומו של שיעור תרבות חשוב.
הפוסט הפעם הוא על היין בברולו ועל קהילת כרמים (איני יודע לתאר זאת טוב יותר, למען האמת) מיוחדת במינה, בוסיה (Bussia), בצד הצפון-מערבי של הכפר Monforte d’Alba שבברולו; תת-אזור יין שאני אוהב מאד ושמייצר יינות מופת שמביעים בצורה יוצאת דופן את ברולו; אולי היינות הטובים ביותר באיטליה.
נשארתי בקשר עם חלק מהצוות עד היום.
ברולו הוא יין שעשוי 100% מנביולו (Nebbiolo) ושחייב רגולטיבית (Barolo DOCG) לגדול באזורים ייעודיים ב-11 כפרים שונים השוכנים ממש מדרום לעיירה אלבה (Alba). כל יין המיוצר בכפרים אלה, בין אם הוא בלנד מכרמים שונים או כיין single vineyard, נקרא ברולו ועל פי חוק, חייב להתיישן לפחות שנתיים בחביות עץ ולפחות שנה נוספת בבקבוק לפני יציאה לשוק. ברולו הוא יין עשיר עם חומציות גבוהה טבעית וטאנינים עוצמתיים ומחייב, על פי רוב, שנות המתנה כדי לרכך את הטאנינים הבולטים של הנביולו ולהפיק מהם הנאה אמיתית.
אז מדוע בעצם יינות ברולו מיוחדים, ומה כל כך מיוחד בהתאמה של נביולו והטרואר של ברולו?
נביולו (Nebbiolo) הוא זן מיוחד, ממש טרנספורמטיבי. בבסיסו הוא מעניק טעמים מדוייקים של פירות אדומים (בעיקר דובדבנים ותותים) אבל הניואנסים שבאמת מייחדים אותו מופיעים אחרי שנים של בגרות. אז הוא משנה פניו והופך 'לזן אחר', כזה עם עננה עזה של ריחות ורדים, פורצ'יני, עור ומרווה וטעמי הפירות האדומים מתחדדים והופכים מרוכזים עוד יותר.
נביולו אינו זן נפוץ ולא קל לגדל אותו. הניסיונות לגדל אותו מחוץ לקומץ של אזורים באיטליה (שכולם די קרובים לברולו) נכשלו ברובם. מבין אותם אזורים שבהם הוא כן גדל - ברולו, ברברסקו (Barbaresco), רורו (Roero), ואלה ד'אוסטה (Valle d’Aoste), אלטו פיימונטה (Alto Piemonte) וואלטלינה (Valtellina) - באדמה של ברולו יש הריכוז הגבוה ביותר, משמעותית, של אבן גיר (Limestone); ואבן גיר, כשמדובר בנביולו, מייצרת מבנה. מכל הנביולו שבעולם, בברולו מייצרים את כמות היין הגדולה ביותר והיינות משם הם המרוכזים, המובנים, והעשירים ביותר. הוא בדרך כלל עשיר באלכוהול, אבל האלכוהול נתמך על ידי טאנינים, ריכוז, וחומציות טובה. רק לברברסקו השכנה יש השפעה דומה על נביולו, אבל בברברסקו יש פחות אבן גיר והאקלים מעט חם יותר, וזה מספיק כדי לעשות את ההבדל.
אגב בישראל, למיטב ידיעתי, ישנן שלוש חלקות נביולו. יקב רמת הגולן מפיק נביולו מכרם אודם בסדרת גמלא השמורה, יקב הר אודם מייצר את נביולו רזרב (עם 18 חודשים בחביות עץ) מכרם בעמק הבכא ויקב לוטם מייצר בשנים נבחרות נביולו מכרם צבעון שלמרגלות הר מירון. האמת, אינני מבין כלל מדוע לגדל בישראל את הזן הזה ולייצר כאן יין, שאולי הוא מהנה, אך שרחוק מאד מלהביע את יכולותיו האמיתיות של הנביולו; אולי אני מפספס משהו.
אנטומיה הכרחית של הגיאוגרפיה
ומדוע הכרחית? כי רק כך נוכל להבין טוב יותר את האופי השונה של היינות מברולו; על אף שהאיזור לא גדול מאד, לא לכל יין מברולו יש אותו האופי, המורכבות, הצבע והמבנה והיינות שונים, לעיתים מהותית, זה מזה.
ברולו היא בעצם חבורה של גבעות הפזורות בין 11 כפרים, ששלושה מהם (Barolo, Castiglione Falletto ו-Serralunga d’Alba) נמצאים לגמרי בתוך איזור היין הרשמי (Barolo DOC). אחד מאותם כפרים, באופן מבלבל, נקרא ברולו ונותן ל-DOC את שמו. הגבעות מתקבצות להן בשלוש קבוצות (clusters) עיקריות, ובכך יוצרות שני עמקים העוברים מצפון לדרום: העמק המרכזי (Central Valley), שמחבר בין A ל-B במפה, בצד המערבי של ה-DOC, ועמק סראלונגה (Serralunga Valley), בצד המזרחי, זה שמחבר בין C ל-D. צורת החשיבה המסורתית על שני העמקים הללו היא בהתייחסות לסוגי קרקע שנקראו על שם עידן גיאולוגי שונה ומוכר: קרקע טורטונית (Tortonian) נמצאת בעמק המרכזי וקרקע Helvetian נמצאת בסראלונגה. הקרקע הטורטונית רעננה יותר ומניבה יינות ארומטיים בצבעים בהירים, פירותיים ורכים בעוד שהקרקעות מהסוג השני, הדחוסות יותר, מייצרות יינות כהים, מרוכזים ומובנים יותר ושתהליך ההתבגרות שלהם איטי יותר. האדמות של הכפרים המרכזיים, ברולו (Barolo), קסטיליונה פאלטו (Castiglione Falletto) והכפר שבאמצע, Monforte d’Alba (שאינו שייך ל-Barolo DOC), נהנות משני העולמות ובנויות ממיקס של שני סוגי הקרקעות ולכן מקובל לחשוב שהיין המיוצר בכפרים אלה מהווה את המודל הקלאסי של ברולו. מכאן, קל כעת לנסח שלושה כללי אצבע פשוטים הנכונים למקרה הכללי ומנסיון, מעניקים יכולת ראשונית טובה בסיווג והבנה של היינות מברולו.
כפרים בחלק המערבי, ממערב ל-Central Valley, מייצרים יינות ברולו ארומטיים, בהירים, רעננים ופירותיים יותר.
כפרים בחלק המזרחי, ממזרח ל-Serralunga Valley, מייצרים יינות ברולו מובנים, מרוכזים וכהים יותר, עם תהליך התבגרות איטי.
היינות המגיעים מהכפרים ברולו (Barolo), קסטיליונה פאלטו (Castiglione Falletto) ו-Monforte d’Alba הם יינות שני העולמות: יינות ארומטיים, פירותיים, מרוכזים ומובנים כאחד; קלאסיקה.
בוסיה (Bussia), קהילת כרמים ב-Monforte d’Alba
חלק מהכרמים בצפון-מערב Monforte d’Alba, אלו הקרובים למדי לכפר ברולו, מול קנובי (Cannubi), חולקים את אותו סוג אדמה של שני העולמות. יש לכפר אמנם לא מעט אבן גיר באדמתו, אבל פחות מ-Serralunga d’Alba, ובאופן כללי סוגי הקרקע, הגבהים והכיוונים אינם אחידים כאן כמו בכל כפר אחר הנהנה משני העולמות. קהילת כרמים מיוחדת זו היא בוסיה (Bussia). קהילה שמפורסמת ביינות הברולו המפוארים שלה; יינות עם עומק רב של טעמים, התפתחות מתגמלת ביותר לאורך זמן, מבנה, סיומת ואיזון יוצא דופן.
עד לפני כ-60 שנה, היינות מברולו היו עשויים כבלנד מפרי שגדל בכרמים שונים (ובדרך כלל מאותה אדמה) עד שב-1961 יוצר, בפעם הראשונה, יין single vineyard מאחד הכרמים בבוסיה דווקא. היה זה בפה קולה (Beppe Colla), אחד מהייננים האגדים של איטליה, שעבד אז בפרונוטו (Prunotto), ולראשונה תייג את תווית היין שעשה כבוסיה ברולו. אף אחד לא חשב אז כמוהו והוא, שהיה משוכנע שבאותה שנה היין שלו יהיה טוב יותר מכל יין אחר 'מסורתי' בברולו, צדק ושינה לגמרי את עתיד האזור הזה. עם השנים יקבי על בנו אסטרטגיה שלמה סביב כרמים מיוחדים בבוסיה ועשו יינות גדולים שבנו, ובצדק, את המוניטין המפואר של האזור. מאז אגב, בחיים כמו בחיים, תת-אזור היין Bussia, גדל וגדל, והרבה כרמים שחלקו את אותו סוג אדמה רצו גם הם להיות חלק ממנו. כיום איזור בוסיה מחולק לשלושה תת-אזורים (Bussia, Bussia Soprana, Bussia Sottana) ומכסה בערך כ-3000 דונם ; אזור גדול מדי לשווק, איך שלא מסתכלים על זה.
בחרתי להציג שני יינות מבוסיה. יינות נהדרים מכרמים מיוחדים 'שבאמצע', בין שני העמקים. יינות שמביעים ומייצגים נפלא את קהילת הכרמים המיוחדת הזו, ובאופן כללי, גם את ברולו במיטבה; שניהם, אגב, ניתנים להשגה בישראל.
2017 Prunotto Bussia, Barolo
יקב פרונוטו (Prunotto) נוסד ב-1923 ע"י אלפרדו פרונוטו אבל נרכש ב-1989 על ידי משפחת אנטינורי (Antinori), מהחזקות והידועות במשפחות היין של איטליה. היינות שלו נאמנים לקלאסיקה הצפון איטלקית המסורתית ושומרים על זיקה ברורה לאיזור ולאפיונו (וגם לתכתיביו). מדובר ביינות לא פחות מנפלאים, ממש מאצולת יינות ברולו. רצף מוצלח במיוחד של יינות אדומים טובים מאוד עד מצוינים, בכל קטגוריות המחיר. כיום ליקב 160 דונם של כרמים והמפורסם שבהם הוא כרם קולונלו (Colonnello) בקהילת הכרמים בוסיה (Bussia), ממנו מופק יין המופת של היקב, Vigna Colonnello, שמתבגר ביקב כחמש שנים לפני שחרור לשוק (= Riserva Bussia).
היין שבחרתי להציג הוא היין השני (= הגרסה 'הרגילה' ולא גרסת הרזרב) שהיקב מפיק מהכרם המפואר בצורת אמפיתיאטרון Colonnello בבוסיה; זהו בדיוק יין ה-single vineyard שהופק לראשונה ב-1961. יין בצבע רובי; באף עושר של דובדבנים, שזיפים וריחות ורדים. בפה, פירות אדומים מרוכזים. יין מאוזן להפליא עם גוף מלא, טאנינים רכים מאד, 14% אלכוהול וסיומת ארוכה, נעימה וקצת מתקתקה. אני בטוח ששתיתי אותו צעיר מדי ובוודאי שיהיה טוב יותר גם בעוד 30-20 שנים. יין נפלא.
הפעם האחרונה ששתיתי את היין הזה היתה עם דן ועם גיורא אביו. גיורא, ג'נטלמן אמיתי וסקרן שעשה ויצר הרבה בחייו, אוהב שיחה, אנשים ויין איטלקי (האמת שבעיקר מ-Brunello di Montalcino). שלושתינו נפגשים מדי פעם לארוחת ערב ולשיחה טובה. אחד הבנים שמתחיל מסלול חדש בחייו, שירות צבאי של הבנות, השקעות חדשות, או קיימות, בטכנולוגיה, מחשבות על תפקידים חדשים וגם על עתידה הקרוב של ישראל; נדמה לי ששניהם אהבו מאד את היין הזה.
איפה להשיג? במבחר רשתות וחנויות. יינות פרונוטו מיובאים לישראל על ידי חברת הכרם.
רמת מחיר: 1 (עד 100 שקל), 2 (150-100 שקל), 3 (200-150 שקל), 4 (300-200 שקל), 5 (מעל 300 שקל).
Comentarios